וְכֵן הַקְּנוּקָעוֹת חַייָבוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קְרַמְבִּיטַס. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עָגוּל בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָמַר בוקרלטא שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא עִיסַּת מַבְרִין חַייֶבֶת בַּחַלָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
עיסת מכרין. מעשה כירה ונאפית שמה חייבת בחלה שלא תאמר וכו' דג''כ מדרך להחזירה לסולתה אחר האפיה הלכך קמ''ל דאפ''ה חייבת:
וכן הקנובקאות חייבות. ומפרש ר' יהושע בן לוי שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה הלכך קמ''ל דמכיון דבתחילה היא נעשית ונאפית כשאר פת חייבת בחלה:
הלכה: 8a הָדָא אִיתָא שָׁאֲלָת לְרִבִּי מָנָא בְּגִין דַּאֲנָא בָּעְייָא לְמֵיעְבַּד אִצְוָותִי אִטְרֵי מָהוּ דְיִנְסְבֶנָּה וּתְהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לָהּ לָמָּה לֹא. אָתָא שְׁאִיל לְאָבוֹי. אָמַר לֵיהּ אָסוּר שֶׁמָּא תִימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ עִיסָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
אתא שאיל לאבוי. ואח''כ בא ר' מנא ושאל לר' יונה אביו וא''ל אסור שמא תמלך לעשותה לבסוף עיסה גמורה ותנן במתני' דבכה''ג חייבת בחלה וא''כ אסור לסמוך על תחלת מעשיה עד שתגמור לעשותה סופגנין:
גמ' חדא איתא. אשה אחת שאלה לר' מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי. בשביל שאני רוצה לעשות עיסתי אטרי והוא סופגנין כדמפורש בהלכה דלעיל סופגנין טריקטא ומהו שאקחנה לעשותה ותהא פטורה מן החלה ואמר לה למה לא:
רַב אָמַר עִיסַּת כוּתָח חַייֶבֶת בַּחַלָּה. אָמַר רִבִּי בּוּן שֶׁמָּא תִּימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ חֲרָרָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא צְרִיכִין אָנוּ מַכְרִיזִין בְּאִילֵּין דְּעָֽבְדִין עָבִיצִין דֵּייְאוּן עָֽבְדוֹן לוֹן פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר דְּאִינּוּן סָֽבְרִן שֶׁהִיא פְטוּרָה וְהִיא חַייֶבֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
צריכין אנו מכריזין. להודיע לאלו שעושין עביצין כמו חביצין שעושין לחם ומפררין אותו לתוך האילפס וצריך שיהו עושין אותו בפחות פחות מכשיעור חיוב חלה לפי שהם סוברין שאותה חביצה פטורה מן החלה ובאמת היא חייבת:
עיסת כותח. שעושין אותה להטיל הלחם ממנה לכותח חייבת בחלה ומפרש ר' בון לטעמא דשמא תימלך לעשות ממנה חררה לבנה קטן:
תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו אֵי זוֹ הִיא הַמְּעִיסָה הַנּוֹתֵן חַמִּין לְתוֹךְ קֶמַח. חֲלִיטָה קֶמַח לְתוֹךְ חַמִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בתוספת' ריש פ''ק ר' ישמעאל בר' יוסי אומר וכו'. ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה אם נחלטה כל צורכה בתוך החמין וזהו חליטה שמיד שהוא נותן הקמח לתוך מים הרותחין נתבשל ונחלט כל צורכו ואפ''ה ב''ש מחייבין ובמעיסה שנותן המים הרותחין על הקמח וזהו אינו נחלט כל צורכו וצריך אפיה וב''ש פוטרין בתמיה וקאמר ר' יוסי וכו' שני תלמידים שנו אותה ומי ששנה זו לא שנה זו כדפרישית במתני':
אִתָה חֲמִי נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמֵּי מְחַייְבִין. לֹא נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמַּי פּוֹטְרִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַל הַדָּבָר הַזֶּה הָלַכְתִּי אֶצֶל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוֹבָא לְקַיְסָרִין וְאָמַר לִי שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא הַנֶּאֱפָה בַתַּנּוּר חַייָב. בְּאִילְפָּס וּבִקְדֵירָה פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
וחכמים אומרים וכו'. סיפא דהתוספתא היא:
אֵי זֶהוּ חָלוּט בָּרוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָה כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הָאוֹר מְהַלֶּךְ תַּחְתָּיו מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ בָצֵק חַייָב בַּחַלָּה. קֶמַח קָלִי שֶׁעֲשָׂאוֹ בָצֵק חַייָב בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁאָֽפְייָן.
Pnei Moshe (non traduit)
קמח. שנעשה מקלוי ועשאו בצק חייב בחלה וכדאמר ר' יוחנן והוא שאפיין כלומר שלש אותו כדי לאפות ממנו פת:
כל שהאור מהלך תחתיו. של המחבת ומתוך כך נתבשל ור' יוסי פליג שאפי' האור מהלך תחתיו אם עתיד לעשותו בצק אח''כ ולאפותו חייב בחלה:
איזהו חלוט ברור. שנתבשל כל צורכו במים והוא פטור:
חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר דִּכְתִיב רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם וְלֹא שֶׁלָּהֶקְדֵּשׁ. לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַייָב. לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא הַלְּקוּחוֹת וְנִטְבְּלוּ מִיַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
שמא ימצא הלקוחות ונטבלו מיד. כדפרישית במתני' שאינו עושה אותן אלא שמא ימצא הלקוחות ואם לא ימצא דעתו לאוכלן בעצמו וא''כ נטבלו מיד לחלה:
אֵיזֶהוּ עִיסַּת כְּלָבִים רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל שֶׁעִירֶב בָּהּ מוּרְסָן.
Pnei Moshe (non traduit)
כל שעירב בה מורסן. כלומר בזה היא ניכרת שיש בה תערובת מורסן ואינה עשויה כשאר עיסות בלא מורסן:
גמ' איזהו עיסת הכלבים. במה היא ניכרת שהיא עיסת הכלבים:
רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעֵי וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר יֵעָשֶׂה כְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְיהֵא פָּטוּר מִן הַחַלָּה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אַף בְּמַה שֶׁבְּלָגֵין לֹא נִטְבַּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִיר לְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.
מָתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן וְהָתַנִּינָן הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּיזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָייָן פְּטוּרִין. הֲרֵי גִּיזְבָּר כְּאַחֵר הוּא וְאַתְּ אָמַרתָּ מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר לוֹ תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר גִּיזְבָּר כְּבַעֲלִים וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר הוּא גִּיזְבָּר הוּא אַחֵר.
הלכה: הַמְמָרֵיחַ כִּרְיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִטְבַּל. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא נִטְבַּל. מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהָתַנִּינָן וְכֵן נָשִׁים שֶׁנָּֽתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. וְאֵין בְּשֶׁלְכּוֹלְהֶן כְּשִׁיעוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא שֶׁכֵּן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עַל מְנָת לְחַלְּקָהּ בָּצֵק פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַייָב בַּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ לֹא תְתִיבֵינִי נַחְתּוֹם. נַחְתּוֹם לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא לְקוּחוֹת וְהוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ עִיסָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן חַוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁלָּנוּ בְּצַד הָעֲרֵימָה חַייֶבֶת הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין. הָא בְצַד עֲרֵימָה פְטוּרָה פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר (לוֹ) רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יִיאוּשׁ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר וְהֵן [שֶׁגָּֽרְרוּ רָאשֵׁי] שִׁיבֳּלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' הממרח כריו של חבירו וכו'. סוגייא זו עד סוף הלכה כתובה היא לעיל בפ''ה דמעשרות בהלכה ג' ושם תמצא מפורש:
משנה: 8b נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַייָב בַּחַלָּה וְנָשִׁים שֶׁנָּֽתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. עִיסַּת הַכְּלָבִים בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וּמְעָֽרְבִין בָהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ וּמְבָֽרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. וְאִים אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין מְעָֽרְבִין בָהּ וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ וְאֵין מְבָֽרְכִין עָלֶיהָ וְאֵין מְזַמְּנִין עָלֶיהָ וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
בין כך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין. שכל שהוא אוכל מטמא טומאת אוכלין עד שיפסל מלאכול לכלב:
ויוצא בה אדם י''ח בפסח. בכזית מצה ממנה:
ונעשית בי''ט. מפני שראויה לאדם:
ומזמנין עליה. ברכת הזימון:
ומברכין עליה. ברכת המוציא:
מערבין בה. עירובי חצירות להוציא מן הבתים להחצר ומשתתפין בה שתופי מבואות להוציא מהחצרות להמבוי:
מתני' עיסת הכלבים שנעשית להאכיל לכלבים ועושין מהקמח עם המורסן בזמן שהרועים אוכלין ממנה שאין בה כל כך מורסן הרבה חייבת בחלה דלחם מיקרייא:
נשים שנתנו לנחתום קמח כדי לעשות להם שאור. אם אין בשל אתת מהן כשיעור אע''פ שיש בכללן כשיעור פטורה מן החלה:
מתני' נחתום שעשה שאור לחלק. שעשה עיסה כדי לעשות ממנה שאור ולחלקה ולמכור לכמה בני אדם חייבת בחלה שאם לא ימצא למכור יעשה אותה פת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source